סוכנים שכותבים עברית טובה: כיווניות, משלב, חגים והתאמה לקהל הישראלי

סוכן AI יכול לכתוב עברית טובה, אבל רק אם אומרים לו במפורש מה זה "טובה": משלב מקצועי ולא מליצי, פנייה עקבית בלשון רבים, משפטים שנכתבו בעברית ולא תורגמו מאנגלית, וטקסט מעורב שלא נשבר בכיווניות. בלי הוראות כאלה, אפילו מודל חזק יחזיר עברית תקינה דקדוקית שאף ישראלי לא היה כותב. המאמר הזה מרכז את מה שלמדנו בכתיבת תוכן עברי עם סוכנים, ואת מה שֶׁשַּׁגֵּר עושה כדי שזה יעבוד בהיקף.

למה עברית של מודל נשמעת מתורגמת?

רוב הטקסט שמודלים למדו ממנו הוא באנגלית, וזה ניכר במבנה המשפט. הסימנים מוכרים לכל עורך תוכן ישראלי:

1. פתיחים מנופחים. "אנו נרגשים להכריז", "בעידן שבו", "הצטרפו אלינו למסע". אף בית קפה בחיפה לא מדבר ככה.
2. סמיכות מלאכותית ושרשראות של "של". "הגרסה החדשה של התפריט של הסתיו של הרשת".
3. "כאשר" במקום "כש". תקין, אבל רשמי מדי לפוסט.
4. פעלים סבילים. "התפריט הושק על ידי הרשת" במקום "השקנו תפריט".
5. שלשות. "טעים, איכותי ומשתלם" בכל משפט שני.
6. סימני קריאה כפולים ומילים באנגלית שאין להן סיבה, כשיש מילה עברית טבעית.

הפתרון הוא לא לבקש "עברית טבעית", כי זה לא אומר לסוכן כלום. הפתרון הוא רשימה מפורשת של מה אסור, ושתיים או שלוש דוגמאות של פוסטים שהלקוח באמת אהב.

משלב ולשון פנייה

עברית מחייבת החלטה שאנגלית לא מחייבת: מגדר. "תזמינו" או "תזמין" או "תזמיני". רוב המותגים הישראליים פונים בלשון רבים, וזה פותר את רוב הבעיות. אבל צריך להגיד את זה לסוכן, אחרת הוא יתחיל ברבים ויעבור לזכר יחיד באמצע.

ההוראה שאני משתמש בה לכל לקוח:

<hebrew_style>
1. פנייה לקהל בלשון רבים בלבד ("בואו", "תזמינו"). אסור לשון זכר יחיד, אסור "את/ה".
2. המותג מדבר בגוף ראשון רבים ("פתחנו", "אצלנו").
3. משלב: עברית מדוברת מקצועית. כמו שבעל העסק היה כותב בעצמו, לא כמו הודעה לעיתונות.
4. "כש" ולא "כאשר". "אבל" ולא "אולם". "גם" ולא "אף".
5. אסור: "אנו נרגשים", "בעידן", "מסע", "חוויה בלתי נשכחת", "הצטרפו אלינו", "מהפכה".
6. מילים באנגלית רק כשזה מה שהקהל אומר: אפליקציה, וובינר, Wi-Fi. לא "אונליין" כשאפשר "באתר".
7. מספרים בספרות. מחירים עם ₪ אחרי המספר: 49 ₪.
8. אם לא בטוח בניקוד, בכתיב או במגדר של מילה, בחר ניסוח אחר.
</hebrew_style>

הסעיף האחרון חוסך הרבה. מודלים נוטים להתבלבל במגדר של מילים כמו "שולחן" או "רוח", ובמקום לתקן, עדיף לעקוף.

כיווניות: למה הנקודה קופצת להתחלה?

טקסט עברי עם מילים באנגלית, מספרים או קישורים הוא טקסט דו כיווני. הדפדפן והאפליקציה מסדרים אותו לפי אלגוריתם הכיווניות של יוניקוד, והתוצאה לא תמיד מה שהתכוונתם. הדוגמה הקלאסית: משפט שמסתיים במילה באנגלית ואחריה נקודה. בתצוגה, הנקודה יכולה להופיע בצד הלא נכון של השורה.

בעמוד אינטרנט הפתרון המומלץ הוא סימון כיווניות במבנה הדף, כמו שמסביר ארגון W3C במאמר על סימון כיווניות בטקסט. בפוסט ברשת חברתית אין לכם HTML, ולכן הכלי היחיד הוא תווי בקרה של יוניקוד, כמו סימן ימין לשמאל (RLM, U+200F). ארגון W3C מסביר את התווים האלה ומתי להשתמש בהם בשאלות ותשובות על תווי בקרה לכיווניות.

בפועל, רוב הבעיות נפתרות בכתיבה ולא בתווים נסתרים. אלה הכללים שאני נותן לסוכן:

<rtl_rules>
1. קישור תמיד בשורה נפרדת, בסוף הפוסט. אף פעם לא באמצע משפט.
2. אל תסיים משפט במילה באנגלית או במספר. סדר את המשפט כך שהמילה האחרונה בעברית.
3. מספר טלפון בשורה נפרדת, בלי טקסט אחריו באותה שורה.
4. שמות מותגים באנגלית מותרים באמצע משפט, לא בסופו ולא בתחילתו.
5. האשטגים בסוף הפוסט, בשורה נפרדת.
</rtl_rules>

כלל 2 נשמע קיצוני, אבל הוא חוסך את רוב התקלות שראיתי. משפט שמסתיים בשם החנות Google Play ואחריו נקודה יכול להיראות שבור. "את האפליקציה שלנו תמצאו בחנויות Google Play וגם App Store, בחיפוש לפי השם שלנו" נקרא נכון, כי השורה מסתיימת בעברית.

חגים ומועדים

לוח השנה העברי זז ביחס ללוח הלועזי, ולכן סוכן לא יכול להסתמך על "ראש השנה בספטמבר". הוא צריך לוח חגים אמיתי לשנה הנוכחית. בְּשַׁגֵּר יש לוח תוכן עם חגי ישראל, אבל ההחלטה מה לפרסם סביבם היא של הסוכנות, וצריך לכתוב אותה כהוראה.

מועד	מה הסוכן צריך לדעת
ראש השנה	ברכה מקובלת: "שנה טובה". פוסט ברכה בערב החג.
יום כיפור	ללקוחות רבים אין פרסום בכלל. ברכה מקובלת לפני: "גמר חתימה טובה".
סוכות ופסח	חופשות משפחתיות, תוכן של בילוי ואירוח. "חג שמח".
חנוכה	שמונה ימים, מקום לסדרת פוסטים.
יום הזיכרון ויום השואה	אין תוכן שיווקי. פוסט, אם בכלל, רק אחרי אישור אנושי.
יום העצמאות	מגיע מיד אחרי יום הזיכרון. המעבר בין השניים רגיש.

וגם ההיבט שאנשים שוכחים: הרבה עסקים ישראליים לא מפרסמים בשבת, ולקוחות מסוימים מקפידים על זה גם בתוכן מתוזמן. על כללי התזמון סביב שבת וחגים יש פירוט במאמר על אסטרטגיית תזמון לסוכנים.

התאמה לחשבון: עברית אחרת לכל סניף

הכלל שלא מפרסמים אותו טקסט מילה במילה בשלושים חשבונות חשוב בעברית במיוחד, כי קל לזהות טקסט משוכפל בשפה שבה הקהל קטן. השדה per_channel בcreate_post מאפשר כיתוב שונה לכל חשבון, ובעברית יש הרבה מרחב לגיוון בלי לשנות את המסר: פנייה לשכונה, סדר מילים, פתיחה בשאלה או בתיאור.

create_post {
  "workspace_id": "ws_bakery",
  "campaign": "rosh-hashana-2026",
  "caption": "עוגות דבש לראש השנה, בהזמנה מראש.",
  "group_ids": ["grp_branches"],
  "per_channel": [
    { "channel_id": "ch_fb_ramatgan", "caption": "רמת גן, עוגות הדבש חזרו. אפשר להזמין מראש ולאסוף בערב החג." },
    { "channel_id": "ch_fb_modiin", "caption": "במודיעין כבר מזמינים עוגות דבש לחג. השנה גם בגרסה בלי אגוזים." },
    { "channel_id": "ch_ig_brand", "caption": "עוגת דבש, תה חם ושנה טובה. הזמנות דרך הקישור בביו." }
  ]
}

עוד על השיטה במאמר על גיוון כיתובים לכל חשבון.

מה שַׁגֵּר נותן לעבודה בעברית

שַׁגֵּר נבנה בעברית קודם, עם אתר מלא באנגלית. בפועל זה אומר כמה דברים שמשנים לסוכנות ישראלית. הממשק כולו מימין לשמאל, כך שמה שאתם רואים בעורך קרוב למה שהקהל יראה. יש עוזר כתיבה בעברית בתוך העורך, למי שכותב בעצמו או עורך אחרי הסוכן. לוח התוכן כולל את חגי ישראל. סביבת עבודה חדשה נוצרת עם אזור הזמן Asia/Jerusalem כברירת מחדל. והמחירים מוצגים גם בשקלים, כמו שמופיע בעמוד המחירים.

לסוכן, החלק החשוב הוא שאין שום תרגום בדרך. הכיתוב שהסוכן כותב בעברית הוא הכיתוב שמגיע לרשת, והבדיקה של שַׁגֵּר מול כללי הרשתות לפני השליחה עובדת על אותו טקסט.

פרומפט מלא: פוסט חג בעברית לכל הסניפים

<context>
לקוח: מאפיית "שיבולת", 9 סניפים. סביבת עבודה: "מאפיית שיבולת".
קרא את clients/shibolet/brief.md לפני שאתה מתחיל.
</context>

<task>
כתוב פוסט לראש השנה לכל החשבונות בקבוצה "סניפים".
1. המסר: הזמנות מראש לעוגות דבש וחלות עגולות, איסוף עד הצהריים של ערב החג.
2. כיתוב שונה לכל חשבון, שמזכיר את העיר. 2 עד 3 משפטים.
3. לפי hebrew_style ו rtl_rules שבהוראות הקבועות.
4. בעמודי פייסבוק, הקישור להזמנות בתגובה הראשונה, בשורה נפרדת.
5. צור כטיוטה. בדוק את תאריך ערב החג בלוח החגים וכתוב לי אותו. אל תתזמן.
</task>

השלב החמישי מכריח את הסוכן לבדוק את התאריך ולא להניח אותו. זה המקום שבו טעויות קורות.

אם הסוכן שלכם עוד לא מחובר לְשַׁגֵּר, עמוד הסוכנים מסביר איך, וממנו אפשר לעבור לפרומפטים המוכנים לסוכן תוכן ולהוסיף להם את כללי העברית שלמעלה.

שאלות נפוצות

האם עדיף לכתוב באנגלית ולתרגם לעברית?

כמעט אף פעם. תרגום מביא איתו את מבנה המשפט האנגלי, וזה בדיוק מה שגורם לטקסט להישמע זר. עדיף לתת לסוכן את הבריף, גם אם הוא באנגלית, ולבקש ממנו לכתוב ישר בעברית לפי כללי הסגנון.

האם צריך תווי RLM בכל פוסט?

לא. ברוב המקרים מספיק לכתוב כך שהשורה מתחילה ומסתיימת בעברית ושהקישורים בשורות נפרדות. תווי בקרה הם פתרון למקרים שבהם אי אפשר לנסח אחרת, והם לא נראים בעין, ולכן קשה לתחזק אותם.

האם הסוכן יכול להשתמש בעוזר הכתיבה של שַׁגֵּר?

עוזר הכתיבה זמין בעורך של שַׁגֵּר, לאנשים שעובדים בממשק. סוכן שמחובר דרך MCP כותב את הטקסט בעצמו ושולח אותו בcreate_post, כך שכללי הסגנון צריכים לשבת בהוראות של הסוכן.